אז שוב הבוקר הפתיע לטובה ולמרות טפטוף קל, לא הגיע הגשם המובטח (דני רופ - יש לך אולי עבודה כאן. החבר'ה כאן לא ממש סגורים על התחזית. מצד שני, אצלנו בארץ זו גם לא חוכמה גדולה: כל יום חם אותו דבר). החלטנו לראות את הקניון Gorges de la Diosaz . מדובר בעוד נקיק מארץ הנקיקים, המתחפר בין האלפים, ומשפריץ מי קרח לכל עבר. היה קר ונעים לצעוד על מסלול העץ מעל לנהר. מדובר בשעה ורבע של צעידה קלה ויפה, עם שפע מקומות לעצור ולהגיד: "וואו, הלוואי עלינו בארץ כל כך הרבה מים". כמו נקיק השטן, גם כאן מדובר באתר תיירות בין למעלה ממאה שנה וזה יפה כשלעצמו!
כה יפה עד שקיבלנו סחרחורת בצילום:
משם המשכנו חדורי מוטיבציה לעשות מסלול אחרון בשמורת הטבע שלקראת הגבול עם שוויץ. כשחנינו בדרך בנקודת המידע, הסתבר לנו שהחזאים פה בכל זאת יודעים משהו, וגילינו שהטמפרטורות צנחו ל 9 מעלות. זה הוציא לנו את החשק לטייל, ולכן קצת שוטטנו במרכז המבקרים של השמורה (בעיקר כדי להתחמם)
שם ראינו פוחלצים מקומיים וסרט טבע נחמד וגם שלולית/אגם בחצר, עליו הקטן הכריז : "בואו תראו, הברכה כאן מלאה בשושנים" (והתכוון לומר: מלאה בראשנים) .
מכיוון שוויתרנו על טיול של ממש, הבנות הכריעו לבילוי אחר הצהרים בעיר הגדולה שאמוני, קצת להסתובב בחנויות ולבחון ציוד אלפיניסטי או סתם אופנה מקומית. נחמדת שאמוני, באמת חביבה.
מחר בבוקר מקפלים את הפעקלאך, נכנסים לאוטו, נוסעים שעה לז'נבה, והופ, למטוס, שורה 24.
מחר בערב כבר מדליקים מזגן בבית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה