יום שלישי, 24 באוגוסט 2010

רכבת בוקר לשום מקום

ביום שני בבוקר, יצאנו מלאים מוטיבציה. קראנו באיזשהו מקום שחייבים, פשוט חייבים, לקחת את הרכבת המחברת בין Lucarno ו Domosola.
אז עשינו זאת.
מדובר ברכבת פנורמית, כלומר קצרה ובעלת חלונות גדולים במיוחד, ודי צפופה, האמת. כולה מאוכלסת בפנסיונרים, ואנחנו.
בקיצור, הרכבת מדשדשת לה על הפסים, ואכן נוף נחמד, אבל מכיוון שאנחנו די מכירים את הנוף הזה, נראה לנו לגמרי מוגזם לשלם עבור משפחתנו 60 יורו עבור התענוג. אז החלטנו לקצר ולרדת באמצע הדרך ולחזור ישר חזרה. החלפנו לרכבת "סתם" במקום הרכבת הפנורמית. והיא, למרבה ההפתעה, הרבה יותר "שווה". יש מקום (כי היא ארוכה), ואפשר לפתוח את החלונות ואפילו להוציא את הראש ולספור את העמודים דים דים דים...

בקיצור, הרכבת הפשוטה של פעם עולה פחות (יש תוספת של 2 פרנק לרכבת המהודרת והפנורמית), אבל כיפית הרבה יותר.

משם החלטנו לנסוע ללוגאנו, ששמענו הרבה על נפלאותיה. חצי שעה לערך מלוקרנו מגיעים ללוגאנו. עיר יפה ואגם לה משלה, ועל גדותיו פארק יפה יפה ומטופח למשעי. שם הצטלמנו למזכרת, כרגיל, אכלנו אננס על הדשא וחזרנו חזרה.

האמת, הצילום יצא טוב, אבל החוויה ככלל לא משהו.
כדי לא לסיים את היום האחרון של הטיול באיטליה בתחושת החמצה, עצרנו בדרך חזרה ב Cannero Rivera. עיירה קטנה וחוף לה נפלא. אמנם היה כבר שבע בערב, ובדרך ירד מבול, אז התבאסנו לאללה, אבל כשהגענו גילינו שדווקא בקנרו ריברה לא ירד כלל גשם ומיד קפצנו למים. האגם היה חלק ושקט כמראה, והמים קרירים ונעימים, ולנו היו שעתיים נהדרות של שכשוך ושחייה עד הרפסודות וחזרה, כל זאת לפני שהחשיך בתשע בערב.

חזרנו לדירה לערב אחרון של סרט ו...ארדיוודצ'י איטליה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה